בשיעור זה נלמד כיצד לשרטט מפת ניווט, למדוד ולחשב את הנתונים הנדרשים בכל מקטע ולאחר מכן למלא את טופס תכנון הטיסה.
לצורך כך, נדרש להצטיין ב:
1. מפת אווירית לניווט – מודפסת בקנה מידה תואם
2. מחשבון ניווט – מומלץ להשתמש במחשבון מסוג CX-3
3. סרגל ניווט
4. כלי כתיבה
* ניתן לצור אתנו קשר כדי לרכוש ציוד זה.
על שולי המפה נמצאים הסרגלים האופקיים והאנכיים של קווי האורך והרוחב הגאוגרפי.
נשתמש בסרגל זה על מנת למצוא את הצטלבות קו הרוחב עם קו האורך, לפי הקואורדינטות של הנקודה הרצויה.
בדוגמה למטה נחשב את הקואורדינטות של מנחת קריית שמונה:

נתחיל מקווי הרוחב, הקו הקרוב ביותר הוא קו ’33°10 צפון, ממנו אנו סופרים 3 קווים למעלה, על כן המנחת נמצא בקו אורך “00’33°31 צפון.
נמשיך מקווי האורך, הקו הקרוב ביותר הוא קו ’35°30 מזרח, ממנו אנו סופרים 5 וחצי קווים ימינה, על כן המנחת נמצא בקו אורך “30’35°35 מזרח.
(חשוב לזכור – כי בכל דקה קיימים 60 שניות, לכן חצי דקה אורך תסומן כ30 שניות).
* מיקום של שדה תעופה או מנחת – נחשב לפי מרכז המסלול/המסלולים.
בדוגמה למטה נחשב את הכיוון הטיסה מבסיס חיל האוויר בעובדה לנמל תעופה אילת רמון:

ראשית, עלינו לשרטט קו ישר בין נקודות הציון.
מומלץ לשרטט את הקו בעזרת עיפרון – בתמונה שורטט בעזרת עט כחול לצורך הבהירות.
כזכור – כאשר מתייחסים למיקום של שדה תעופה או מנחת – נשרטט לפי מרכז המסלול/המסלולים.
לאחר מכן, נעריך על פי ההיגיון מה כיוון הטיסה – אנו טסים בכיוון כללי דרום-מזרח , על כן הכיוון צריך להיות בין 090° ל 180°.

כעת, נמקם את סרגל הניווט על גבי הנתיב ששורטט, ונדאג שהחור במרכז הסרגל יהיה על קו אורך או קו רוחב כלשהו (כפי שרואים בתמונה).
לאחר מיקום הסרגל כנדרש, ניתן לראות שהשנתות יציגו לנו את כיווני הטיסה האפשריים.
הכיוונים הקרובים ביותר לקו הרוחב הם 070, 250, 340 ו160.
מכיוון והערכנו מקודם כי כיוון הטיסה הכללי הוא דרום-מזרח, רק כיוון 160 הוא כיוון הגיוני.
המספרים המוצגים על סרגל הניווט הם כיוונים עגולים בלבד, לכן נוספו שנתות המאפשרות לנו למדוד מעלות בודדות בין כיוונים עגולים.
קו הרוחב אינו מתיישר במדויק על הקו המסמן את הכיוון 160 בסרגל, עלינו להיעזר בשנתות.
במקרה זה, נגלה כי קיימות עוד 3 מעלות (לכיוון 170) על מנת להגיע לקו הרוחב.
לכן הכיוון האמיתי בטיסה בנתיב הוא 163°.
בדוגמה למטה נחשב את המרחק מבסיס חיל האוויר בעובדה לנמל תעופה אילת רמון:

לצורך מדידת המרחק נשתמש בדף נייר.
נמקם את קצה הדף על מרכז המסלולים של בסיס חיל האוויר בעובדה.
לאחר מכן, נסמן בעט על דף הנייר את המרחק למרכז המסלול של שדה התעופה אילת רמון.
כעת נציב את הסימון על גבי קווי הרוחב שבצד המפה, כל דקה שוות ערך ל1 מייל ימי (NM):

כפי שניתן לראות המרחק על פי קנה המידה של המפה הוא 13.5 מייל ימי.
כחלק ממבחן נווטות ברת”א, כל נבחן מקבל דף תכנון טיסה ריק.
לאחר ששרטתנו את הנקודות על גבי מפת הניווט, גילינו את הכיוונים והמרחקים בין נקודה לנקודה נוכל למלא את טופס תכנון הטיסה.
בדוגמה למטה נמלא את טופס תכנון הטיסה עבור הטיסה מבסיס עובדה לשדה התעופה אילת-רמון:

בנוסף לטופס תכנון הטיסה – נקבל לידינו נספח הכולל את כל הנתונים הקשורים לטיסה.
נספח תכנון טיסה עובדה לאילת-רמון
את טופס תכנון הטיסה יש למלא בצורה אופקית – מימין לשמאל.
כעת נוכל להכניס את הנתונים שידועים לנו בהתאם לנספח.

● חילקנו את תכנית הטיסה ל3 מקטעים (לגים)
לג ראשון: טיפוס | לג שני: שיוט | לג שלישי: הנמכה (מיד נסביר את המונחים TOC וTOD).
● המהירות המכשירית עבור כל אחד מהמקטעים נקבעה על בסיס המצוין בנספח.
● עבור הטיפוס וההנמכה מופיעה הערה בסוף המסמך הדורשת להשתמש בנתונים המטאורולוגים עבור גובה 2000 רגל.
● גובה הרצוי לשיוט מצוין בנספח – 3000 רגל.
● הנתונים המטאורולוגים (רוח וטמפרטורה) לכל גובה מופיעים בנספח.
● להזכיר – גילינו בתחילת השיעור שנתיב הטיסה הוא 163 אמיתי.

TOC או TOP OF CLIMB היא נקודת גמר הטיפוס – בנקודה זו נגיע לגובה השיוט הרצוי:
על פי הנספח בסיס עובדה נמצא בגובה של 1500 רגל מעל פני הים, ועלינו לטפס לגובה 3000 רגל, שיעור הטיפוס על פי הנספח הוא 850 רגל/לדקה.
לכן אנו נטפס 1500 רגל, לפי שיעור של 850 רגל/לדקה.
נחלק את הנתונים על מנת לגלות כמה זמן ייקח לנו טיפוס זה – ונקבל 1.76.
משמע הטיפוס ייקח דקה ו46 שניות.
הדלק לטיפוס נתון גם הוא בנספח – 7 גלון להתנעה, הסעה, המראה וטיפוס לגובה שיוט.
TOD או TOP OF DESCENT היא נקודת תחילת ההנמכה – בנקודה זו נתחיל הנמכה מגובה השיוט לנחיתה:
על פי הנספח נמל התעופה אילת-רמון נמצא בגובה של 300 רגל מעל פני הים, ואנו משייטים גובה 3000 רגל, שיעור ההנמכה על פי הנספח הוא 1000 רגל/לדקה.
לכן אנו ננמיך 2700 רגל, לפי שיעור של 1000 רגל/לדקה.
נחלק את הנתונים על מנת לגלות כמה זמן תיקח לנו הנמכה זו – ונקבל 2.7.
משמע ההנמכה תיקח 2 דקות ו42 שניות.


על מנת לחשב את המהירות האמיתית עלינו להשתמש במחשבון ניווט –
נבחר בעמוד FPL בפונקציית Airspeed:
● את הטמפרטורה נכניס בשורה של OAT משמע Outside Air Temperature
● את המהירות המכשירית (IAS) נכניס בשורה של המהירות המתוקנת (CAS) מכיוון שכך הנספח ציין
● את גובה הלחץ נכניס בשורה של PAlt משמע Pressure Altitude
בעזרת פונקציה זו נחשב את כל העמודה.


על מנת לחשב את כיוון הטיסה והמהירות הקרקעית עלינו להשתמש במחשבון ניווט –
נבחר בעמוד FPL בפונקציית Wind Correction:
● את הנתיב האמיתי נכניס בשורה של TCrs
● את המהירות האמיתית נכניס בשורה של TAS
● את כיוון ועוצמת הרוח נכניס בשורה של WSpd וWDir
המחשבון יגלה לנו את:
● המהירות הקרקעית GS
● את הכיוון האמיתי THdg
● את זווית התיקון לרוח – WCA (משמע Wind Correction Angle) לפיה נוכל לדעת כמה מעלות סחיפה.
בעזרת פונקציה זו נחשב את כל העמודה.

הנטייה המגנטית בישראל היא 5E, אבל במבחן ברת”א הנטייה עדיין מופיעה כ4E – לכן יש להתייחס לנטייה המגנטית כ4E.
נוכל להוסיף נתון זה לכל העמודה, ולחשב את הכיוון המגנטי לכל השורות.


כאשר גילינו את הכיוון המגנטי – נוכל להיעזר בטבלת “סטיות מצפן” המופיעה בנספח.
על פי הטבלה – הכיוון הקרוב ביותר לכיוון המגנטי 156 הוא 150, אשר בכיוון זה יש לטוס 152 (הוספה של 2 מעלות – על כן הסטייה המצפנית היא 2W).
על פי חוקיות זו נשלים את כל העמודה.

על מנת לחשב את המרחקים עלינו להשתמש במחשבון ניווט –
נבחר בעמוד FPL בפונקציית Ground Speed:
במידה ונתון לנו הזמן (Dur) – נכניס את המהירות הקרקעית (GS) והמרחק (Dist) – בצורה זו נוכל לחשב את המרחק לTOC וTOD.
מכיוון וסה”כ המרחק הכולל בין שדות התעופה הוא 13.5 מייל ימי (NM), נוכל לדעת מה המרחק בין הTOC לTOD.


על מנת לחשב את הזמנים עלינו להשתמש במחשבון ניווט –
נבחר בעמוד FPL בפונקציית Ground Speed שוב:
במקרה של השיוט (השורה השנייה) נתונה לנו המהירות הקרקעית והמרחק, לכן נוכל לחשב את הזמן.
לאחר חישוב הזמן לכל מקטע (לג), נוכל לחשב את הזמן המצטבר.


על מנת לחשב את הדלק הנצרך עלינו להשתמש במחשבון ניווט –
נבחר בעמוד FPL בפונקציית Fuel:
במקרה של הטיפוס, הדלק הנצרך נתון לנו בנספח (7 גלון).
על כן נחשב את הדלק הנצרך במקטע השיוט וההנמכה.
● כפי שמופיע בנספח, צריכת הדלק בשיוט – 8 גלון/לשעה נכניס בשורה של Rate.
● בנוסף, יש להכניס את משך הלג (הזמן).
לאחר חישוב הדלק הנצרך לכל מקטע (לג), נוכל לחשב את הדלק המצטבר.

● שאלות לגבי טופס תכנון הטיסה הן חלק עיקרי במבחן הנווטות, ועל כן מומלץ להתחיל מהן.
● טעות בחישוב תחילת הטופס, תוביל לטעויות רבות בהמשך מה שעלול לפגוע בתשובות במבחן.
● המבחן אינו בודק את הטופס עצמו – לאחר מילוי הטופס יש לענות על שאלות אמריקאיות במבחן.