רונה שפריר
חיה ליד הפרדסים והים
משחקת עם דרקונים
ממקדת, כותבת, יוצרת עולמות.
שמחה במה שיש.

להיות יצירתי: האם כל אחד יכול?

יצירתיות נתפסת כתכונה אישיותית (character), דבר מה שאדם נולד איתו (או שלא), ומאפשר לו ביטוי יצירתי. אני לא מאמינה בכך. היצירתיות עבורי היא עמדה, תפיסת עולם, רשות הנתונה לכל אדם כמעט בכל מצב ובכל תקופת חיים. היא כרוכה בבחירה בדרך חיים יצירתית ובהסכמה לאתגרים שדרך חיים כזו מציבה בפנינו.

היסטוריה מקוצרת (מאד)

מפתיע לגלות שהמלה “יצירתיות” (creativity) היא בעלת שורשים צעירים להפליא. היוונים הקדמונים, אלה שאנו מתפעלים מיצירות האמנות שלהם, שנותרו על כנן עד דורנו (מה”אודיסיאה” ועד פסלי גוף אדם מושלמים, מחקירה האסטרונומית ועד למוזיקה), האמינו שהאדם הוא חקיין של הטבע המושלם, וכי למעט המשוררים – אינו ניחן בדמיון. הרומאים הוסיפו את הפעלים “דמיון” ו”השראה” לפסלים, לציירים ולארכיטקטים, אך זיהו את האמנות עם מתת האל.

המלה יצירה/יוצר מופיעה לראשונה בלטינית (creatio) והיא מחוברת ליכולתו של אלוהים “ליצור מתוך האין”. ימי הביניים ממשיכים עמדה זו, ולמרות אינסוף יצירות שיוצר המין האנושי בשנים אלה (אם נזכיר רק את לאונרדו דה וינצ’י) היצירה עצמה נותרה זכותו הבלעדית של האל. רק בימי הרנסנס מתחילה זליגה של האפשרות האנושית להתחבר ליכולת האלוהית, ולהיעשות “יוצרים ובוראים” בשר ודם. אך הרעיון המופרז של היות האדם עצמו יוצר ובורא עולמות נעשה מקובל רק בסוף המאה ה-18 על הדעת. בשלב ראשון, נטען כי ה”יוצר” הוא האמן, המוזיקאי והפסל. מדענים וממציאים זכו להכרה כיצירתיים כמאה שנים מאוחר יותר, ורק בשנות ה 50′ של המאה העשרים הפכה היצירתיות לתחום חקר עצמאי.

בני אדם שאינם פילוסופים יצרו כמובן מאז ומעולם. האדם הקדמון המציא כלים משובחים וצייר על קירות המערות, בני שבטים בכל רחבי הגלובוס ניגנו, תופפו, שרו, סיפרו סיפורים, המציאו רעיונות, שייפו כלים, בנו מערכות מידע, פיתחו שפות, המציאו כתב, שכללו כלי תחבורה וחקלאות. ציירו על כל דבר, בנו בתים, מגדלים, כפרים וערים. בני אדם תמיד יצרו.

להיות אדם יצירתי

מה אנחנו יכולים להבין מההיסטוריה המוזרה של היצירתיות? שהיא נמצאת במלכודת. יצירתיות היא האנושיות במהותה. מאט רידלי (“האופטימיסט הרציונלי”) אומר שאלמלא היכולת ההמצאתית של המין האנושי והאפשרות להעביר רעיונות ולשכללם, המין הזה היה נעלם מעל פני האדמה. אבל מבחינה מחשבתית, היצירתיות העמוקה, הבוראת, עדיין מיוחסת לאלוהות או למי ש”ניצוץ אלוהי” נגע בו.

מצד אחד – זה מה שאנחנו עושים כל הזמן: ממציאים, יוצרים, בוראים את חיינו.
מצד שני – מערכת האמונות, במיוחד המערבית, קובעת שהיצירתיות לא שייכת לנו, אלא “עוברת דרכנו” בלי שתהיה לנו נגיעה אמיתית בכך. זה סוג של “נס” או “השראה”, ולא דבר מה שהאדם בוחר בו.

כתוצאה מהמלכודת, השיחה הרווחת בנוגע ליצירתיות בראשית המאה ה-21 היא שיחה חצויה: הדרישה ליצירתיות קיימת כמעט בכל מקצוע, והיא נחשקת כפי שמעולם לא היתה. ומאידך, אנשים רבים מאד מאמינים שהיא לא יכולה להית ברשותם, כי הם “לא כאלה” (לא זכו באור מן ההפקר?)

הזכות ליצירתיות

יצירתיות, כמו שהייתי רוצה להציגה כאן, נמצאת על רצף ארוך מאד. כל בני האדם נמצאים על הרצף הזה, וכולם יצירתיים במידה זו או אחרת. כל אדם בורא עולם, צורת חיים, סגנון התנהלות. אך העדר מודעות ליכולת היצירתית יכול לגרום לאנשים לחוש כמו בימי הביניים: כנתינים בלבד. כמי ש”נוצרו כך” בלי כל יכולת בחירה.

בעבר סברתי שיצירתיות קשורה לקיומו של בסיס ההישרדותי, וכי בני אדם במצב הישרדותי אינם יצירתיים. טעיתי כמובן. גם במצבים ההישרדותיים ביותר, אנשים מגלים יצירתיות רבה: הם ממציאים דרכים שמאפשרות לחיות טוב יותר, ובאנושיות רבה יותר.

לפני מספר שנים סיפרה לי חברה שנולדה באתיופיה על הבובות שחילקו נשים מבוגרות לכל ילד במסע שעשו לסודן, בובה אישית ש”הוקנו לה” כוחות קסומים שיעזרו לילדים להתמודד עם קשיי הדרך.  מעשה יצירתי מעורר השראה בעיצומו של מסע מפרך והישרדותי. למרבה הצער כשהגיעו לישראל, העובדות הסוציאליות זרקו את הבובות ה”מלוכלכות” מבלי לבדוק את משמעותן.

יצירתיות היא מותר האדם, והיא קיימת בכל מקום. אך כאשר בני אדם לא מזהים את היכולת היצירתית בתוכם, ולא מאמינים בבחירה בה, היא יכולה להיעלם לשנים רבות. להיות אדם יצירתי פירושו לבחור לראות את היכולת הזו בתוכנו, לגלות נאמנות כלפיה, ולהסכים לאתגר שבבחירה הזו.

מהי יצירתיות?

איך נדע אם בחרנו ביצירתיות כדרך חיים? ההגדרות ליצירתיות הן רבות, ולכן לא אתעכב עליהן. אבל הינה כמה הצעות לחשוב עליהן, ולבדוק האם אימצתם את רעיונות דומים בחייכם.

# יצירתיות היא פתיחות כלפי מה שנמצא מחוץ לתבניות המקובלות (בזמן או מקום מסוים), לצד יכולת ליצור מגבלות ברורות, שבתוכן קל יותר לבטא וליצור. כ לומר מדובר על איזון משמעותי בין היצירתיות הפרועה לבין המגבלות שאנחנו מניחים על עצמנו. שימו לב למשל לסרטון הזה של ה BBC

אדם יצירתי פתוח כלפי הקצוות, הקולות השונים, מה שלא נתון בקופסה אחת של מחשבה, בין אם זה בתוך תחום עיסוקו, בעולם החברתי או אפילו במשפחתו. לצד זאת, הוא מבין את הערך שבמגבלות מקדמות – מגבלה שאתה מניח כך שתוכל להתקדם בתוכה הרבה יותר טוב.

# יצירתיות קורית כשאנו מנסים דברים חדשים שעדיין לא נוסו, בכל תחום. (בפיתוח כלים, במדע, באמנות וכו).

יצירתיות כרוכה בהתנסות בחדש. כל תחום מתפתח דרך דברים שעוד לא נוסו. המשמעות המיידית היא שחלק מהניסויים .. יכשלו. כלומר יצירתיות דורשת פתיחות והסכמה למה שהחברה תראה כ”כישלון”.

# יצירתיות היא חיבור שיוצר התרגשות: יצירתיות מתרחשת כאשר אנו מחברים נתיבים שלא נפגשו עד כה, וחיבור זה מעורר התרגשות (ביוצר ובמקבל).

אחד העקרונות הבסיסיים ביצירתיות הוא החיבור בין תחומים שלא נקשרו עד כה. ההתרגשות היא סמן לכך שהחיבור הוא בעל ערך.

# יצירתיות היא תנועת חיים שיש לה ביטוי חדש. (חדש לאדם, למצב או לאנושות כולה☺ )

ראייה זו נובעת מתפיסת ההתמקדות, על פיה תנועה חיה שמבטאת רעיון חדש מאפשרת ליצירתיות לבוא לידי ביטוי.  (חשוב לזכור שלא תמיד חידוש עולמי, ולפעמים זהו חידוש רק עבורנו).בכל ניסיונות התיאור שהצעתי כאן, יצירתיות היא חלק ממה שעושים בני אדם, בכל מקום ובכל זמן. כמובן שלהסכמה לחיות באופן יצירתי לא קלה, ויש לה מחירים. זו אולי אחת הסיבות לאתגרים שהיא מזמנת.

בכל מקרה, יצירתיות היא אחת ממיומנויות העתיד החשובות ביותר (כך טוענים העוסקים בחיזוי), ועל כן עלינו להעריך אותנו בתוכנו, ולאפשר לה להתפתח. כאן אפשר להקשיב לזה עוד.. 

ואם כל זה מעניין אתכם, ואתם רוצים להתנסות, אולי תגשו לבקר במעבדה החדשה שפתחו נעה לוצקי ומיטל לבוז. כל הפרטים כאן

 

רונה שפריר
חיה ליד הפרדסים והים
משחקת עם דרקונים
ממקדת, כותבת, יוצרת עולמות.
שמחה במה שיש.

גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן