רונה שפריר
חיה ליד הפרדסים והים
משחקת עם דרקונים
ממקדת, כותבת, יוצרת עולמות.
שמחה במה שיש.

איך התמקדות (פוקוסינג) עוזרת לנו בעבודה ובאירגון?

בחיים המקצועיים הקודמים שלי הייתי עסוקה ביצירת חומות: ברמת הרגש, דרשתי מעצמי להישאר מנותקת ו”מקצועית” גם כשדברים עיצבנו או פגעו בי. אבל גם הבעיה לא הסתכמה בנתק רגשי, אלא גם ביכולת שלי לבטא את עצמי. כל הזמן שקלתי: מה לומר, מה לא לומר, איך לומר, איך זה נשמע. וזה לא שעבדתי במקומות גרועים. זה פשוט חלק ממה שנחשב ל”נכון”.

המסרים שקיבלתי היו שצריך להיזהר, לא לבטא רעיונות “מוגזמים” ש”אין להם סיכוי”, לשים לב מה מקובל כרגע ומה עדיין לא . מסרים אחרים הבהירו לי עם מי בדיוק כדאי לי להיות בקשר, ומי קצת “פחות בעניינים”, כשהמסרים האלה היו מנוגדים לתחושות האישיות שלי.

המרחב המקצועי הוא מקום מאתגר לכולם. גם מנהלים בכירים צריכים להיזהר בדבריהם מול מועצת המנהלים שלהם, או מול עובדים מסוימים. הצבת חומות היא נורמה כל כך עמוקה, שהיא נעשתה שקופה. “ברור שצריך…”, והשלימו את החסר. העמדה הזו נכונה למגזר הציבורי והפרטי כאחד.

הבן אדם עצמו, היכולות העמוקות שלו, התשוקות שלו, היכולת לזהות מה מתאים ומה נכון ואיך נכון – כל אלה פחות נחשבים ביחס לערכים אחרים. זה נכון שבשנים האחרונות יש פתיחות רבה יותר ל”קולו של העובד”, ולסלוגנים כמו “חדשנות ארגונית” אבל אלה לא פעם מתגלים כסיסמאות ולא כעמדה אמיתית.

האם החומות המקצועיות הן הכרח? במידה מסוימת – כן. לא נוכל “לשפוך את כל רגשותינו” במקום העבודה, ובצדק.  מצד שני אני מזהה שחלק משמעותי מהשחיקה המקצועית, ולפעמים אפילו מהייאוש שיצא לפי לפגוש אצל אנשים לא מעטים, כולל במקומות עבודה הנחשבים ל”טובים ומתגמלים” – קשורה לפער הגדול מדי בין התחושות האישיות לבין כללי הסביבה.  לא פעם, אנשים טובים עוזבים עבודה טובה משום שהם “לא מוצאים את עצמם” .
 במלים שלי : הם לא מצליחים לגשר על הפער.

אז איך זה קשור להתמקדות? במובן העמוק התמקדות מבקשת להיות גשר בין עולמות. כאשר ארגונים מזמינים התמקדות אליהם (כחלק מיעוץ אסטרטגי או כחלק מעבודה עם צוותים ) אנחנו יוצרים מהלך שמחייב הקשבה מאד עמוק – זו הקשבה של העובד לצרכים שלו, לרצונות ולתשוקות שלו. וזו הקשבה של הארגון למה שאולי יכול לקרות אחרת. 

אנחנו מאמינים שהקשבה כזו היא לא רק צורך של העובד (צורך להתפתח ולהתקדם) אלא צורך של כל ארגון שמסתכל על העתיד – עתיד של בני אדם שדורשים חיבור וקשר, התפתחות ויכולת לעבוד מתוך תשוקה.  

 

מפתחות : מה תקבלו בהתמקדות לארגונים? 

1. ללמוד איך להקשיב לעצמנו

משפט שחוזר על עצמו בכל שיחה, עם כל אדם רציני: “אני חייב/ת להקשיב לעצמי”, אבל מה זה אומר? בעיקר כשעולים המון קולות מנוגדים, כך שההקשבה מסתיימת ברעש גדול. הקשבה עצמית היא מפתח ליצירת שינוי. יכולת הקשבה לכל החלקים הנמצאים בנו, ופיתוח אמצעים לפענח מסרים לא מילוליים – היא בבסיס ההתמקדות .
מחקר שנעשה במכון הבינלאומי להתמקדות בניו-יורק, גילה שהקשבה עצמית מפחיתה מתח, מעודדת התמודדות טובה עם לחצים ומאפשרת תפיסה עצמית חיובית יותר.

2. ללמוד איך לנהל תקשורת פתוחה

ההתמקדות מאפשרת תקשורת עצמית ובינאישית פתוחה ונוכחת. היא עוזרת לאנשים לפגוש רעיונות חדשים בתוכם, לפעמים אלה רעיונות שהיו “על קצה הלשון”,אבל לא נמצאה הדרך לבטא אותם. ולצד זאת ההתמקדות עוזרת לנסח את עצמנו ואת הרעיונות שלנו באופן פתוח ומובן.

3.  להבין כיצד להגדיר לעצמנו את היצירתיות שלנו

יצירתיות היא מלה רחבה מדי, פופולרית מצד אחד וחסרת מובן מהצד השני. היום יותר מתמיד אנחנו נדרשים לברר מה היא אומרת עבורנו, ואיך לבטא ייחודיות אישית – בכל מרחב מקצועי ואישי.

אחד הדברים החשובים לנו הוא להפוך את ההתמקדות לפרקטית. ניתן להשתמש בתכנים בכל מקצוע, בכל סביבת עבודה, באופן שמשדרג את העשייה שלנו. 

כצוות, חשוב לנו לבנות מרחב בטוח לאנשים עובדים שמחפשים דרך לגשר בין האישי למקצועי, בין התשוקה והייחודיות – לבין הצרכים היומיומיים של מקצועם. 

לשאלות נוספות מוזמנים לפגוש את איל ברש, מנחה בצוות, שעסק בניהול בכיר בחברות היי-טק במשך 25 שנים, וכיום פועל בזירת ההקשבה ותהליכי היצירה בארגונים. 

 

 

 

מידע נוסף על התמקדות בגישה יצירתית

רונה שפריר
חיה ליד הפרדסים והים
משחקת עם דרקונים
ממקדת, כותבת, יוצרת עולמות.
שמחה במה שיש.

גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן