קרוא וכתוב

"אל תקראי כפי שעושים הילדים לשם הנאה, ולא כפי שעושים השאפתניים כדי ללמוד.

לא, קראי כדי לחיות".

– גוסטב פלובר

קריאה היא אורח חיים. ספר שפתח את לבי  פורש בי מפות חדשות של קיום אפשרי. הוא מאפשר לי לאהוב מחדש, לרצות דברים שלא ידעתי על קיומם, לרצות לספר עליו לכל מי שאני מכירה…

גם הכתיבה היא אורח חיים. לשבת עם מחברת בבית קפה, על המרפסת, באמצע טיסה (הדיילת מפריעה לי עם מגשים), כשכל בני הבית מדברים סביבי ואני שקועה בעולמם של הגיבורים. אפשר לומר שהכותבת שבי מארגנת את עולמי: היא תמיד מבקשת ממתק טעים שכולל סיפור טוב, נקודת מבט חדשה, מלים שנחפזות למצוא להן מקום בתוך הטקסט.

אני מזמינה אתכם אל המרחב הזה: לפגוש את הספרים שכתבתי, לשוטט בפוסטים שעוסקים באהבת המלה, בסופרים שמרתקים אותי, במפגשים מפתיעים בין רעיונות לאנשים. אשמח לפגוש אתכם בתגובות החוזרות או במפגשים והרצאות שמתקיימים מדי פעם.

לווייתנים שרים בעמק

…. אני מחכה כי יש בעולם עוד שכבות והן נפתחות כשמחכים.

השכבה הזו, שכאן, שבה אני שוכב על הגב בתוך אקווריום בתוך חדר בתוך בית קיבוצי ממש לא מיוחד, בתוך קיבוץ עם מתקן למחקר ביולוגי שמעמיד פנים שהוא חממת פלפלים, השכבה הזו היא רק שכבה אחת. יש עוד שכבות.

אני נושם בשקט, ולאט לאט מתחיל לראות את הפתח של השכבה השנייה, כמו חור באוויר…

                                               "לווייתנים שרים בעמק"  / הוצאת "עם עובד"

רומן מתח שמפגיש שתי דמויות יוצאות דופן : אביעד, בן ה 17, שנשלח להציל את סבו מהחממה המוזרה שהתמקמה ליד בית הקברות בקיבוץ, ומרגלית בן שושן, אמנית לחימה גלוחת ראש, שהיתה המאהבת של אביו.  השניים יוצאים למסע אפל ומרתק לחשיפת החממה, ולמפגש עם שכבות הנפש שלהם ושל כל מי שהם אוהבים.

עטיפת הספר - לוויתנים שרים בעמק

איש לומד לעוף

"המפגש עם המהות היצירתיות מזמין אותנו למקום חדש. הוא לוקח אותנו פנימה, לתוך הסרט, לתוך הסיפור… יש אנשים שלאורך כל חייהם מצפים שמשהו יקרה להם. הם אפילו לא יודעים מה. עומדים ומתבוננים. משהו הרי חייב לקרות, לא? ובכן – לא. אפשר לספור את האפשרויות, לשקול שיקולים, לחשוב על זה שוב, וכך לאורך שנים. העמידה מחוץ לזרם נובעת מתחושה של פחד, והיא קיימת בחיי אנשים רבים. כי כדי לחוות את הפְּנים – צריך לקפוץ.."

                                                                 "איש לומד לעוף"   / הוצאת  אלבטרוס

 

ספר שעוסק בתהליך היצירתי, מההסכמה להיות באי ידיעה, דרך הקפיצות היצירתיות ועד ליציאה לאור ומעבר אליה. הספר מכיל ידע נרחב ותיאורי מקרה מעוררי הזדהות.

מפגשי קוראים /הרצאות?

עטיפת הספר - אמני רחוב

אמני רחוב – מבט לא שגרתי על חינוך וטיפול

אמני רחוב פועלים בסביבה שיכולה להיות קשה, בלתי-צפויה ולעיתים אכזרית. אבל ברחוב יש חיים. בניגוד לקניונים הממוזגים, זהו מקום חי ומשתנה, דינאמי ותוסס. הרחוב מחייב ערנות ודריכות, הוא מחדד את החושים ומאתגר אותם.

באופן דומה גם אנו, החיים בעולם החינוך והטיפול, בוחרים לעבוד בסביבה חשופה ומשתנה. כאמני הרחוב, אנו מנסים ליצור התרחשויות שיעצרו את התנועה המוכרת של הילדים ויעוררו אותם לשינוי וללמידה משמעותית, וכמוהם, אנו שואפים לכך ש"קהל המשתתפים" ימשיך לדרכו אחרי המפגש אִתנו, אך יהיה שונה מעט מכפי שהיה לפני שפגשנו אותו.

בטיבו של שינוי קטן זה ובאופן שבו אפשר לחולל אותו, עוסק ספר זה.  (מתוך ההקדמה)

                                               אמני רחוב / אוהד שפריר  / הוצאת אלבטרוס

ספרו של אוהד שפריר, פסיכולוג קליני ומנהל המרכז הטיפולי חינוכי נווה צאלים, מציע נקודת מבט מרעננת על עולמות כואבים, שבהם ילדים ומבוגרים מחפשים דרך חדשה לחיות וללמוד.

במובנים רבים, הספר מהדהד את יאנוש קורצ'ק, ששאל "כיצד לאהוב ילדים" בספרון שהשאיר חותם על דורות של מחנכים. בדומה, הספר "אמני רחוב" נע במיומנות בין סיפורים אישיים מרגשים לבין תיאוריה וחשיבה פורצת דרך.

 

קסם פשוט – מבט אחר על הורות

"האם אנחנו מדברים על ההורות שלנו?  לא על הילדים. כמובן שאנחנו מדברים עליהם. כמה הם חשובים, מיוחדים וחד-פעמיים. כל זה נכון, בלי ספק. אבל האם אנחנו מפנים זמן כדי לדבר גם על מה שקורה לנו בתוכנו, כשאנחנו נעשים הורים?

                                                     "קסם פשוט" / הוצאת ידיעות אחרונות

ספר שמתאר את ההורות כפי שמעולם לא תוארה, דרך סיפורים אישיים ותובנות על החיים כהורים, על הזוגיות, המשפחה המורחבת והיכולת לאהוב כל פעם מחדש.